תאי Panc02 — מודל עכברי סינגני למחקר על אדנוקרצינומה של צינורות הלבלב

מבוא

ה- תאי Panc02 קו תאים זה — הידוע גם בשמות Panc-02, Panc 02, Pan02, Pan-02, PAN 02 ו-Panc02-H0 — הוא קו תאים של אדנוקרצינומה דוקטלית בלבלב (PDAC) של עכברים, שהופק מגידול שהושרה כימית בעכברי C57BL/6. קורבט ועמיתיו תיארו לראשונה את הקמתו בשנת 1984, לאחר שהפיקו אותו מאדנוקרצינומה דוקטלית שהתפתחה בעקבות השתלת חוט כותנה רווי ב-3-מתילכולנתרן ברקמת הלבלב. [1] מאז, Panc02 הפך לאחד המודלים העכבריים הסינגניים הנפוצים ביותר לחקר גידולים בלבלב וסרטן מסוג צינורי בלבלב. תאימותו לרקע הגנטי C57BL/6, בעל יכולת חיסונית מלאה, הופכת אותו לכלי חיוני למחקרים על הסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול, למחקר אימונו-אונקולוגי ולהערכה פרה-קלינית של טיפולים חדשניים — לרבות שילובי כימותרפיה, מערכות להעברת תרופות באמצעות ננו-חלקיקים ואסטרטגיות אימונותרפיה המכוונות למיקרוביומה של מערכת העיכול.

נקודות עיקריות

• Panc02 (CVCL_D627) הוא קו תאים של PDAC עכברי, שמקורו בגידולים בלבלב שהופקו באופן כימי בעכברי C57BL/6, והוקם לראשונה בשנת 1984.
• הרקע הסינגני של זן C57BL/6 מאפשר ביצוע ניסויים in vivo עם מערכת חיסונית תקינה לחלוטין, תוך שמירה על האינטראקציות הטבעיות בין הגידול למערכת החיסון.
• Panc02 נמצא בשימוש נרחב במודלים של השתלה אורתוטופית המדמים את הסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול בלבלב.
• קו התאים משמש כפלטפורמה אמינה להערכת עמידות לכימותרפיה, מערכות חדשניות להעברת תרופות ואסטרטגיות אימונותרפיה.
• ל-Panc02 זמן הכפלת אוכלוסייה של כ-61 שעות, והוא גדל בתרבית צמודה.
• מ-Panc02 פותחו נגזרות מהונדסות וקווי דיווח רבים (כגון וריאנטים המבטאים לוקיפרז) לצורך יישומים מחקריים מיוחדים.

מהו Panc02?

Panc02 הוא קו תאים של אדנוקרצינומה דוקטלית בלבלב של עכבר, שמקורו בזן C57BL/6 (מספר רישום ב-Cellosaurus: CVCL_D627). הוא הופק מרקמת הלבלב של עכבר זכר תורם, בעקבות התפתחות גידול שהושפעה מחומר מסרטן. קו התאים שייך לקטגוריית קווי התאים הסרטניים והוקם מרקמת צינור הלבלב, תוך שהוא משקף את המאפיינים ההיסטולוגיים של אדנוקרצינומה דוקטלית של הלבלב. ניתוחים גנומיים אישרו כי Panc02 נושא מוטציות הרלוונטיות לביולוגיה של PDAC, ומספק רקע גנטי מוגדר למחקרים מכניסטיים. [2] בערך על הסלוסאורוס לא נרשמו נתונים על גיל התורם.

אפיון השוואתי אישר כי Panc02 מפגין דפוס גדילה לא סדיר, דמוי אצבעות, במודלים של השתלה אורתוטופית, עם פולשנות מקומית ותכונות היסטולוגיות האופייניות לאדנוקרצינומה של הלבלב. [3] זמן הכפלת האוכלוסייה של קו התאים הוא כ-61 שעות. תאימותו הסינגנית עם עכברי C57BL/6 — אחד הזנים המובחרים הנפוצים ביותר — הופכת אותו לבעל ערך רב במיוחד עבור מודלים פרה-קליניים בעלי מערכת חיסונית תקינה. העברה סדרתית של Panc02 בגוף החי הניבה נגזרות אגרסיביות יותר ויותר, שהמוכרת ביותר ביניהן היא Panc02-H7, מה שמדגים את יכולתו של המודל לחקור את התפתחות הגידול ואת התקדמות הגרורות. [4]

מידע על תרבית תאים

Panc02 – צפיפות נמוכה

Panc02 – צפיפות גבוהה

יתרונות תאי Panc02

היתרון העיקרי של Panc02 הוא תאימותו הסינגנית עם זן העכברים C57BL/6. משמעות הדבר היא שניתן לבצע ניסויים במארחים בעלי מערכת חיסונית תקינה לחלוטין, מה שמאפשר לחוקרים לחקור את האינטראקציה האמיתית בין תאי הגידול בלבלב לבין מערכת החיסון של המארח. בניגוד למודלים של שתלים זרים (xenograft) הדורשים עכברים בעלי חוסר חיסוני, מערכת Panc02 משמרת את תגובות תאי ה-T, את פעילות המקרופאגים ואת תפקוד תאי ההרג הטבעיים (NK) — כולם בעלי חשיבות מכרעת למחקר המודרני בתחום האימונוטרפיה. תכונה זו הפכה את Panc02 למודל המועדף לחקר הדינמיקה של לימפוציטים T חיוביים ל-CD4 וחיוביים ל-CD8 בסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול בלבלב.

Panc02 הוא גם רב-תכליתי ביותר מבחינת דרכי ההשתלה. חוקרים יכולים להשתמש בהשתלה תת-עורית, אורתוטופית או תוך-צפקית, בהתאם למטרות הניסוי שלהם. המודל האורתוטופי, שבו התאים מוזרקים ישירות לראש הלבלב, משקף בצורה המדויקת ביותר את ההקשר האנטומי והאימונולוגי של PDAC אנושי. [5] בנוסף, הזמינות של נגזרות מהונדסות של Panc02 — לרבות קווים המבטאים לוקיפרז כגון תאי Panc02-Luc — מאפשר הדמיה לא פולשנית באמצעות ביולומינציה של צמיחת הגידול והגרורות בבעלי חיים חיים, ובכך משפר באופן משמעותי את תפוקת הניסויים ומצמצם את מספר בעלי החיים.

מנקודת מבט מעשית, Panc02 הוא קו תאים דבקים, חזק ובעל צמיחה אמינה, עם זמן הכפלה מאופיין היטב של כ-61 שעות. הוא מגיב באופן ניתן לשחזור למגוון רחב של חומרים כימותרפיים וטיפולים אימונומודולטוריים, מה שהופך אותו לפלטפורמה מצוינת למחקרים השוואתיים על תרופות. הספרות המדעית הנרחבת שפורסמה על Panc02 — המשתרעת על פני יותר מארבעה עשורים — מספקת לחוקרים נתוני השוואה היסטוריים עשירים ופרוטוקולים ניסויים מאומתים, ובכך מקלה על כניסתם של מעבדות חדשות לתחום.

מגבלות של תאי Panc02

למרות השימוש הנרחב בו, ל-Panc02 יש מגבלות ביולוגיות חשובות. קו התאים הוקם באמצעות קרצינוגנזה כימית, ולא באמצעות הצטברות הדרגתית של מוטציות האופיינית ל-PDAC אנושי. אדנוקרצינומה דוקטלית בלבלב בבני אדם כרוכה לרוב במוטציות אונקוגניות ב-KRAS, בכיבוי של CDKN2A, במוטציות ב-TP53 ובאובדן SMAD4. ריצוף גנומי של Panc02 חשף תמונה מוטציונית שונה, העשויה להגביל את ההשלכה הישירה של נתוני התגובה לתרופות על חולים אנושיים. [2] לפיכך, על החוקרים לפרש את תוצאות המחקר Panc02 כמקור להיווצרות השערות, ולא כבעלות יכולת חיזוי ישירה של תוצאות קליניות.

מגבלה נוספת היא הפוטנציאל הגרורתי המתון יחסית של תאי Panc02 המקוריים. בצורתם הבסיסית, קו התאים הזה אינו יוצר גרורות באופן ספונטני וביעילות, דבר העלול להגביל את השימוש בו לחקר מחלה מתקדמת. חוקרים המחפשים מודל בעל יכולת גרורתית גבוהה חייבים להשתמש בתאי נגזרים שעברו תרבית סדרתית, כגון Panc02-H7 [4] או להשתמש בשיטות בחירה מיוחדות in vivo. יצירת נגזרות כאלה מוסיפה מורכבות ניסויית ועלולה לגרום לסטיה פנוטיפית נוספת מהקו ההורי.

לבסוף, כקו תאים עכברי, Panc02 אינו יכול לשחזר במלואו את ההטרוגניות הגנטית או את המורכבות הסטרומלית של סרטן הלבלב האנושי. הסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול העכברי, אף שהיא בעלת יכולת חיסונית, נבדלת ממקבילתה האנושית בהרכב תתי-הקבוצות של תאי החיסון, בסביבת הציטוקינים ובארכיטקטורה הסטרומלית. לפיכך, יש לאמת את תוצאות המחקרים המבוססים על Panc02 במודלים משלימים של קווי תאים אנושיים או באורגנואידים שמקורם בחולים, בטרם מקדמים טיפולים מועמדים לשלב היישום הקליני.

יישומים

מודלים אורתוטופיים סינגניים ומחקר על הסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול

Panc02 מהווה את אבן היסוד של מודל PDAC אורתוטופי סינגני. Partecke ועמיתיו סיפקו אפיון פורץ דרך של מודל זה בשנת 2011, והוכיחו כי הזרקה אורתוטופית של Panc02 לראש הלבלב של עכברי C57BL/6 מייצרת גידולים בעלי פולשנות מקומית ותכונות היסטולוגיות התואמות אדנוקרצינומה של הלבלב. [5] חשוב לציין כי המחקר הראה שגידולים מסוג Panc02 מציגים דפוס צמיחה לא סדיר, הדומה לאצבעות — בניגוד לצמיחה הכדורית יותר של תאי 6606PDA — וכי ניתן להשתמש ב-MRI כדי לעקוב באופן מהימן אחר צמיחת הגידול לאורך זמן במודל זה. ממצאים אלה ביססו את Panc02 כפלטפורמה בעלת מערכת חיסונית תקינה, בעלת רלוונטיות קלינית, למחקר בתחום סרטן הלבלב.

מאז נעשה שימוש נרחב במודל האורתוטופי הסינגני Panc02 לחקר הסביבה המיקרו-סביבתית המדכאת את המערכת החיסונית של הגידול. Gnerlich ועמיתיו הוכיחו כי גידולי Panc02 מגייסים תאי T רגולטוריים (Tregs) כדי לדכא את החיסוניות נגד הגידול, וכי הנדסה גנטית של תאי Panc02 כך שיפרישו IL-6 קידמה את אינדוקציית תאי Th17 ושיפרה את ההישרדות בעכברים הנושאים את הגידול. [6] מחקר זה הדגיש את הגמישות של הסביבה החיסונית של הגידול ואת היתכנותן של אסטרטגיות מניפולציה המבוססות על ציטוקינים במסגרת מודל זה.

לאחרונה, גאו ועמיתיו השתמשו במודל האורתוטופי Panc02 כדי לבחון טיפול חיסוני המבוסס על מערכת המשלים. [7] באמצעות ביטוי של פרופרדין המוצמד לקרום בתאי Panc02, הם הגבירו את הפעלת מערכת המשלים בתיווך גלקטוז-α-1,3-גלקטוז והעצימו את הציטוטוקסיות התלויה במערכת המשלים. המודל התגלה כרגיש להתערבות חיסונית זו, דבר המדגיש את ערכו בניתוח מסלולי החיסון המולד בסביבת המיקרו של הגידול בלבלב. פארק ועמיתיו השתמשו בנוסף במודל עכברי שהושתל בו Panc02 כדי לחקור את הדלקת הקשורה לסוכרת כגורם המניע את התקדמות סרטן הלבלב, וזיהו תאים סרטניים במחזור הדם באמצעות אפטמרים המשולבים בנקודות קוונטיות. [8]

עמידות לכימותרפיה ומערכות חדשניות להעברת תרופות

עמידות לגמציטאבין מהווה אתגר קליני מרכזי בסרטן הלבלב, והמודל Panc02 שימש בהרחבה לחקר בעיה זו ולהערכת אסטרטגיות טיפוליות חדשות. טקשה ועמיתיו הדגימו במודל עכברי סינגני של Panc02 כי מעכב ה-ATG4B UAMC-2526 הגביר באופן משמעותי את ההשפעה הכימותרפית של גמציטאבין באמצעות דיכוי האוטופגיה בסביבה המיקרו-סביבתית ההיפוקסית של הגידול. [9] מחקר זה הדגיש כיצד עיכוב האוטופגיה יכול להגביר את הרגישות של תאי PDAC לכימותרפיה סטנדרטית, ובכך לספק בסיס תיאורטי לטיפולים משולבים. ג'אנג ועמיתיו הרחיבו את הרעיון הזה על ידי פיתוח קונג'וגטים של אנטיביוטיקה ותרופות (ננו-חלקיקים מסוג Tob-SS-Gm) המקשרים באופן קוולנטי בין טובראמיצין לגמציטאבין באמצעות קשרי דיסולפיד, ומכוונים לחיידקים בתוך הגידול המבטאים ציטידין-דיאמינאז ובכך מפרקים את הגמציטאבין. [10] בדיקות שבוצעו בתאי Panc02 אישרו כי תהליך הקונג'וגציה שימר הן את הפעילות האנטיבקטריאלית והן את הפעילות הכימותרפית, ובכך נקבעה אסטרטגיה בעלת תפקוד כפול למאבק בעמידות לכימותרפיה.

העברת תרופות באמצעות חלקיקים ננומטריים התפתחה כתחום יישום מרכזי עבור Panc02. לי ועמיתיו הוכיחו כי חלקיקי ננו של סלניום, המייצבים על ידי פוליסכריד של Lycium barbarum ומכילים טריפטוליד, השיגו ערכי IC50 נמוכים משמעותית בתאי Pan02 בהשוואה לטריפטוליד חופשי, תוך שחרור מתמשך של התרופה בתלות בחומציות. [11] Ge ועמיתיו פיתחו ננו-נשאים המורכבים מפפטיד RGD ומדקסטראן סולפט, לצורך העברה דו-ממוקדת של טריפטוליד הן לתאי הגידול Pan02 והן למקרופאגים הקשורים לגידול מסוג M2, תוך ניצול האינטראקציות בין אינטגרין αvβ3–RGD ו-SR-A–דקסטראן סולפט כדי להשיג הצטברות מועדפת בגידול. [12] מחקרים אלה, במצטבר, ממחישים כיצד Panc02 משמשת כפלטפורמת סינון רב-תכליתית, הן במבחנה והן בחיות, לצורך אופטימיזציה של פורמולציות ננומטריות.

חידושים נוספים בתחום העברת התרופות שנבדקו במחקר Panc02 כוללים פורמולות של שלוש תרופות המבוססות על אקסוזומים ומערכות של ננו-חלקיקים של אלבומין. ג'אנג ועמיתיו העמיסו אקסוזומים שמקורם בתאי גזע מזנכימליים ממח העצם ב-siRNA לגלקטין-9, בתרופת-אב לגמציטאבין ובאינדוציאנין ירוק, והדגימו אפופטוזיס מוגבר בתאי סרטן הלבלב עם שחרור תרופה תלוי-pH. [13] וון ועמיתיו פיתחו ננו-חלקיקים של אלבומין סרום בקר שעברו שינוי באמצעות הידרוכלוריד פוליאלילאמין, אשר נטענו ב-α-סולנין, והראו עיכוב יעיל של התרבות, הנדידה והפלישה של תאי Panc02. [14] קונג ועמיתיו פיתחו מערכת ננו-העברה משולבת מסוג CGT-Cls-PTX/CM, תוך שימוש באנטיגנים שמקורם בקרום התא PANC02, כדי להעביר במקביל פקליטקסל ואנטיגנים של הגידול, ובכך לעורר את התבגרותם של תאי דנדריטים ולהקל על הדיכוי החיסוני. [15]

אימונותרפיה וויסות חיסוני

האופי החיסוני התקין של המודל הסינגני Panc02 הופך אותו למתאים באופן ייחודי להערכת אסטרטגיות אימונו-תרפויטיות. הוכח כי הידרוקסיטירוסול, פוליפנול המופק משמן זית, מעכב את התרבות תאי Panc02 באמצעות מסלול האיתות STAT3/Cyclin D1 במבחנה, בעוד שבחולדות הנושאות גידול אורתוטופי הוא דיכא את צמיחת הגידול, הפחית את תאי הדיכוי שמקורם במיאלואידים (MDSCs), והגביר את הקיטוב של מקרופאגים מסוג M1. [16] מחקר זה הדגים כיצד מודלים אורתוטופיים של Panc02 יכולים להעריך בו-זמנית הן את ההשפעות הציטוטוקסיות הישירות והן את המנגנונים האימונומודולטוריים של חומרים מועמדים.

כמו כן, נחקרה אימונוטרפיה המבוססת על המיקרוביומה באמצעות מודלים של Panc02. לי ועמיתיו ערכו מחקר מפורט בעכברים, תוך שימוש בהשתלת גידול Pan02 אורתוטופית, כדי להעריך השתלת מיקרוביוטה צואתית (FMT) בשילוב עם 5-פלואורואורציל, והוכיחו כי FMT שינתה את הרכב המיקרוביוטה במעי ושיפרה את התגובות החיסוניות המערכתיות, ובכך שיפרה את היעילות האנטי-סרטנית. [17] Vruzhaj ועמיתיו בדקו את זן ה-Escherichia coli Nissle 1917 המהונדס כווקטור להעברה דרך הפה של גליפיקן-1 במודל אימונוטרפיה המבוסס על PANC02, ואישרו את הביטוי והיציבות של חלבון המיזוג GPC1-פלאגלין בתאי PANC02 מהונדסים, כצעד לקראת חיסון אוראלי נגד סרטן. [18] מחקרים אלה משקפים עניין גובר במיקרוביומה של מערכת העיכול כגורם המשפיע על האימונותרפיה בסרטן הלבלב.

טיפול נגיפי אונקוליטי מהווה שיטת טיפול אימונולוגי נוספת שנחקרה בהקשר של Panc02. מחקר שהשווה את ההטרוגניות הבין-גידולית בקווי תאים של PDAC על רקע C57BL/6, כולל Panc02, הדגים כי יעילותו של נגיף הסטומטיטיס הווסקולרי האונקוליטי השתנתה באופן בולט בין קווים סינגניים, כאשר Panc02 שימש כנקודת ייחוס להקשר של רגישות נגיפית דיפרנציאלית. מחקר זה הדגיש את חשיבות ההטרוגניות התאית בעת פרשנות תוצאות הטיפול הווירו-אונקוליטי, והיווה בסיס לתכנון גישות משולבות להתגברות על מנגנוני ההימלטות של הגידול.

מנגנוני גרורות והתקדמות הגידול

Panc02 מילא תפקיד מכריע ביצירת נגזרות גרורתיות מתקדמות יותר ויותר, לצורך חקר הבסיס המולקולרי של התפשטות סרטן הלבלב (PDAC). וואנג ועמיתיו הקימו את שושלת Panc02-H7 באמצעות השתלה אורתוטופית חוזרת ובידוד של גרורות מיקרוסקופיות בכבד, ויצרו סדרה של תת-שושלות אגרסיביות יותר ויותר, שהגיעה לשיאה ב-Panc02-H7, שהציגה התפשטות צפקית וגרורות מרוחקות לכבד ולריאות. [4] מודל זה סיפק את אחת הפלטפורמות הראשונות בעלות הרלוונטיות הקלינית לחקר התפשטות גרורתית המטוגנית ופריטונאלית במאכסן בעל מערכת חיסון תקינה.

לאחרונה, טקהאשי-יאמאשירו ועמיתיו יצרו תאים נגזרים מסוג Panc02-3P בעלי יכולת גרורתית גבוהה באמצעות שלושה מחזורי השתלה אורתוטופית רצופים. [19] ריצוף ה-RNA חשף שינויים בביטוי גנים הדומים לאלה של תאים מזנכימליים בתאי Panc02-3P בהשוואה לתאי Panc02 ההוריים, מה שמצביע על כך שחברי משפחת ליזיל אוקסידאז מהווים מטרות מולקולריות חדשות בהתקדמות סרטן הלבלב (PDAC) — אף בהיעדר שינויים קנוניים בגורמי השעתוק של המעבר האפיתלי-מזנכימלי (EMT). תפקידו של המעבר האפיתלי-מזנכימלי בביולוגיה של Panc02 נחקר לעומק על ידי וואנג ועמיתיו, שהראו כי FV-429, נגזרת של פלבנואיד, מדכא את הנדידה והפלישה של תאי סרטן הלבלב באמצעות ויסות מסלול Hippo/YAP1 וחלבונים הקשורים ל-EMT. [20]

פלישה פרינורלית — מאפיין מובהק של PDAC אגרסיבי — נחקרה אף היא באמצעות Panc02. Hua ועמיתיו השתילו תאי Panc02-luc באופן אורתוטופי כדי ליצור מודל של פלישה פרינורלית, והוכיחו כי רמת הביטוי של Slc26a9 הייתה גבוהה באופן ניכר ב-PDAC חיובי ל-PNI. [21] מחקרים מכניסטיים הצביעו על מעורבותו של Slc26a9 בקידום התנהגויות דמויות חרדה והיפרלגזיה מכנית בעכברים הנושאים גידולים, ובכך קישרו בין הביולוגיה של הגידול לפנוטיפים של כאב בעלי רלוונטיות קלינית. ז'אנג ועמיתיו השתמשו בנוסף במודלים של גרורות תת-עוריות ואורתוטופיות בכבד מסוג Panc02 כדי להבהיר את תפקידו של EMP1 — גורם הקשור להזדקנות — בהאצת התקדמות סרטן הלבלב, והוכיחו כי ביטוי-יתר של EMP1 הגביר את צמיחת הגידול ואת הגרורות. [22]

טיפולים פוטודינמיים וטיפולי אבלציה פיזיקליים

תאי Panc02 שימשו כמערכת בדיקה רלוונטית לטיפול פוטודינמי (PDT) ולשיטות אבלציה פיזיקליות. שו ועמיתיו סינתזו מערך של חומרים רגישים לאור המכוונים לאורגנלות, המבוססים על פירופופורביד א', והעריכו גרסאות המכוונות למיטוכונדריה, ליזוזומים, לרשתית האנדופלזמית ולגרעין, על מנת לבחון את יכולתן לרכז מינים של חמצן תגובתי באתרים תת-תאיים קריטיים ולשפר את יעילות ה-PDT. הבדיקות בוצעו על מספר קווי תאים סרטניים, כולל Panc02. [23] השוואה שיטתית זו סיפקה תובנות מכניסטיות לגבי מיקוד לאורגנלות כאסטרטגיה להתגבר על המגבלות של חומרים פוטוסנסיטיביים קונבנציונליים.

וואנג ועמיתיו העריכו את השילוב בין מיקרו-בועות המושרות באמצעות אולטרסאונד בתדר נמוך (USMB) לבין אבלציה בתדר רדיו (RFA) בתאי Panc02 ובעכברים עם שתל זר תת-עורי. [24] בדיקות CCK-8 הראו דיכוי משמעותי של התרבות תאי Panc02 בטיפול המשולב, ועכברים שנשאו גידולים הפגינו שיפור בהישרדות ושינוי בגורמים הקשורים למערכת החיסון ולאפופטוזיס. מחקר זה הדגים את הפוטנציאל הטמון בשילוב שיטות אבלציה פיזיות עם הפרעה סונודינמית לסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול – תפיסה הניתנת לבדיקה באופן ייחודי במודל Panc02 בעל מערכת חיסונית תקינה.

סיכום

Panc02 (CVCL_D627) תופס מקום מרכזי במחקר סרטן הלבלב כמודל עכברי סינגני ובעל מערכת חיסונית תקינה לאדנוקרצינומה של צינורות הלבלב. מאז הקמתו באמצעות קרצינוגנזה כימית בעכברי C57BL/6 בשנת 1984 [1] בהתחשב בשימושו הנוכחי בתחומי הננוטכנולוגיה להעברת תרופות, אימונולוגיית הסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול, טיפול נגיפי אונקוליטי וביולוגיה של גרורות, קו התאים הזה הפגין עמידות מדעית מרשימה לאורך זמן. מאפייני ההשתלה האורתוטופית שלו — שתועדו היטב על ידי Partecke ועמיתיו [5] — ותאימותה עם הדמיה ביולומינסצנטית מודרנית הופכות אותה לפלטפורמה רב-תכליתית ומדויקת להערכה פרה-קלינית של טיפולים חדשניים לגידולים בלבלב. בין אם המעבדה שלכם חוקרת קרצינומה מסוג צינורי בלבלב, בוחנת את תפקידו של המיקרוביום במערכת העיכול בתגובה לטיפול, או מפתחת מערכות העברה של חלקיקים ננומטריים מהדור הבא, Panc02 מספקת בסיס מדעי מאומת. בקרו באתר cytion.com כדי לעיין במפרט המלא של המוצר או לרכוש תאים מסוג Panc02 לצורכי המחקר שלכם.

פרסומים עיקריים

1. Corbett TH, Roberts BJ, Leopold WR (1984) גרימה ותגובה לכימותרפיה של שני אדנוקרצינומות דוקטליות של הלבלב הניתנות להשתלה בעכברי C57BL/6. Cancer Research. PMID: 6692374
2. וואנג י', ג'אנג י', יאנג ג' (2012) ריצוף גנומי של גנים מרכזיים בתאי סרטן הלבלב של עכברים. Current Molecular Medicine. PMID: 22208613
3. Torres MP, Rachagani S, Souchek JJ (2013) קווי תאים חדשים של סרטן הלבלב, שמקורם במודלים של עכברים מהונדסים גנטית עם אדנוקרצינומה ספונטנית של הלבלב: יישומים באבחון ובטיפול. PloS One. PMID: 24278292
4. Wang B, Shi Q, Abbruzzese JL (2001) מודל חייתי חדשני ובעל רלוונטיות קלינית לביולוגיה ולטיפול באדנוקרצינומה גרורתית של הלבלב. International Journal of Pancreatology. PMID: 11558631
5. Partecke LI, Sendler M, Kaeding A (2011) מודל עכברי סינגני ואורתוטופי של אדנוקרצינומה בלבלב בעכבר C57/BL6, תוך שימוש בקווי התאים Panc02 ו-6606PDA. European Surgical Research. PMID: 21720167
6. Gnerlich JL, Mitchem JB, Weir JS (2010) גרימת תאי Th17 בסביבת המיקרו של הגידול משפרת את ההישרדות במודל עכברי של סרטן הלבלב. Journal of Immunology. PMID: 20805420
7. Gao M, Kechagia S, Ramachandran M (2026) עיצוב הסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול באמצעות הגברת תגובת השרשרת של מערכת המשלים לשם שיפור התגובה החיסונית במודל של סרטן הלבלב. Molecular Cancer Therapeutics. PMID: 41159389
8. Park Y, Kim ST, Kim YM (2025) תפקידה של דלקת הקשורה לסוכרת בסרטן הלבלב, כפי שנבדק באמצעות זיהוי מבוסס-אפטמר של תאי גידול במחזור הדם במודל עכברי עם השתלת Panc02 שהושרה באמצעות סטרפטוזוטוצין. Annals of Hepato-Biliary-Pancreatic Surgery. PMID: 40759530
9. Takhsha FS, Vangestel C, Tanc M (2021) מעכב ה-ATG4B UAMC-2526 מגביר את ההשפעה הכימותרפית של גמציטאבין במודל עכברי Panc02 של אדנוקרצינומה דוקטלית בלבלב. Frontiers in Oncology. PMID: 34868951
10. Zhang Z, Zhang F, Yang W (2026) קונג'וגטים של אנטיביוטיקה ותרופות: שיפור הטיפול הכימו-אימונולוגי בגמציטאבין לסרטן הלבלב באמצעות חיסול חיידקים בתוך הגידול. Biomaterials. PMID: 42302584
11. Li X, Su Y, Lin N (2025) חלקיקי ננו של סלניום, המייצבים באמצעות פוליסכריד של Lycium barbarum, מעבירים טריפטוליד כדי לעורר אפופטוזיס בסרטן הלבלב במבחנה ובגוף החי. ACS Omega. PMID: 40352487
12. Ge Y, Zhu X, Zhang Z (2025) ננו-נשאים המבוססים על פפטיד RGD/סולפט דקסטראן, המכילים טריפטוליד, לצורך אפופטוזיס כפול-מטרה של תאי גידול ושל תאי מקרופאג טרופיים דמויי M2 (TAMs) בטיפול בסרטן הלבלב. International Journal of Biological Macromolecules. PMID: 40345287
13. Zhang R, Zhang Y, Hao F (2025) העברת תרופות משולשת בתיווך אקסוזומים מגבירה את האפופטוזיס בתאי סרטן הלבלב. Apoptosis: An International Journal on Programmed Cell Death. PMID: 40488835
14. Wen Z, Luo S, Liu J (2025) חלקיקים ננומטריים של אלבומין סרום בקר שעברו שינוי באמצעות הידרוכלוריד פוליאלילאמין, המכילים α-סולנין, לטיפול כימותרפי בסרטן הלבלב. International Journal of Nanomedicine. PMID: 40225222
15. Kong Y, Zhao J, Xu B (2026) פיתוח ואפקט סינרגטי של מערכת ננו-העברה מסוג CGT-Cls-PTX/CM המכוונת לסביבה המיקרו-סביבתית של הגידול. ננוטכנולוגיה. PMID: 41554179
16. וואנג ב', יאנג ל', ליו ט' (2021) הידרוקסיטירוזול מעכב תאי MDSC ומקדם מקרופאגים מסוג M1 בעכברים עם גידול לבלב אורתוטופי. Frontiers in Pharmacology. PMID: 34858184
17. Li R, Hu Y, Liu Y (2025) השתלת מיקרוביוטה צואתית מגבירה את יעילות ה-5-פלואורואורציל בסרטן הלבלב באמצעות ויסות המיקרוביוטה במעיים. Frontiers in Microbiology. PMID: 41078530
18. Vruzhaj I, Gambirasi M, Busato D (2025) אימונוטרפיה המבוססת על מיקרוביוטת המעי: זן מהונדס של Escherichia coli Nissle 1917 להעברה דרך הפה של גליקפן-1 בסרטן הלבלב. Medicina (קאונאס, ליטא). PMID: 40282924
19. Takahashi-Yamashiro K, Miyauchi K, Shimomura K (2026) ניתוח תפקודי במבחנה של חברים ממשפחת הליזיל אוקסידאז בתאי סרטן לבלב בעלי יכולת גרורתית גבוהה, שמקורם במודל אורתוטופי סינגני. BMC Cancer. PMID: 42298507
20. Wang Z, Pan X, Ma X (2025) FV-429 מעכב את נדידת תאי הסרטן ואת חדירתם באמצעות תהליך המעבר האפיטל-מטריאלי (EMT) דרך מסלול Hippo/YAP1 בתאי סרטן הלבלב. Anti-Cancer Drugs. PMID: 40071582
21. Hua B, Huang X, Chen L (2025) Slc26a9 מקדם את הפלישה הפרינורלית של סרטן הלבלב בעכברים. Biochemical and Biophysical Research Communications. PMID: 41232379
22. Zhang J, Gu J, Zhang T (2025) תפקידו של תהליך ההזדקנות ושל הגורם הקשור EMP1 בקידום התקדמותו של סרטן הלבלב הניתן לכריתה. Genes & Diseases. PMID: 40612666
23. Xu Y, Zeng W, Liu R (2026) חומרים רגישים לאור המכוונים לאורגנלות לשיפור הטיפול הפוטודינמי בסרטן. Bioconjugate Chemistry. PMID: 42186767
24. Wang H, Ding W, Shi H (2021) טיפול משולב המשלב הקרנת אולטרסאונד בתדר נמוך ואבלציה בתדר רדיו כטיפול סינרגטי לסרטן הלבלב. Bioengineered. PMID: 34696663